פרויקט אגורה - פוגע בכלכלה או משפר אותה?
נניח שפרויקט אגורה גדל לקנה מידה ארצי, ומרבית האנשים בישראל מוסרים הלאה את החפצים שאינם משתמשים בהם במקום לזרוק או לאגור אותם.
מה יקרה לכלכה של ישראל ברמת המקרו. האם דבר זה יגרום לצמיחת הכלכלה ולהגדלת התוצר, או שלהיפך, להקטנת הצמיחה ולצמצום התוצר.
אחת התוצאות הראשונות שניתן לחשוב עליהן היא שבעקבות כך שחפצים משומשים יחזרו למעגל הכלכלי, יפחת הייצור ובעקבותיו הצמיחה והתוצר. למשל, אם אנשים ימסרו הרבה רהיטים כל שנה, אז פחות אנשים יקנו רהיטים חדשים, הנגרים ייצרו פחות, קצב הצמיחה של שוק הרהיטים יקטן ונגרים רבים ימצאו את עצמם בקשיים כלכליים.
יש אמת בחשיבה זו, אך זו מהווה רק ראיה חלקית של הדברים, ולא של מכלול הגורמים הכלכליים במשק.
מאמר זה בא לטעון שמסירת חפצים משומשים לאנשים שזקוקים להם דווקא יגדיל את הצמיחה הכללית במשק, וניתן להבין זאת באמצעות שתי הדוגמאות הבאות.
בדוגמא ראשונה ננסה לתאר מצב היפותטי בו ניתן היה לייצר ולחלק בגדים או מזון במחיר 0 ש"ח. אם ננסה לחשוב על זה בצורה פשוטה, לו היינו יכולים להשיג כמה חולצות או עגבניות שאנו רוצים מבלי לשלם שום דבר זה היה יותר טוב, כלומר החיים פה היו יותר טובים או שזה היה יותר גרוע, והחיים שלנו היו הופכים להיות יותר קשים? התשובה האינטואיטיבית היא ברורה. לו היינו יכולים להשיג מזון, בגדים או כל מוצר אחר בחינם, היה הרבה יותר קל לחיות.
דוגמא שניה מציגה את המצב ההפוך. כולנו היום נהנים ממים המגיעים היישר לבתינו דרך מערכת המים של העיריות ומשאבות המים של חברת מקורות. נניח שהיינו מנתקים את כל מערכת המים בישראל. במצב כזה בו אין לנו מים הישר לבית, היו קמים עשרות אלפי עסקים חדשים של שאיבת מים מבארות והובלת על ידי גמלים, סוסים , משאיות וכיוצא בזה, והמחזור הכספי של שוק המים היה גדל ללא היכר לעומת גודלו בימינו. ללא ספק היו מתווספים עוד עשרות אלפי מקומות עבודה בישראל. אם כן מצב כזה ישפר את הכלכלה, ואת רמת החיים שלנו, או להיפך, ידרדר את הכלכלה ורמת החיים שלנו. גם פה התשובה האינטואיטיבית היא ברורה. מצב כזה היה מחזיר את הכלכלה הישראלית שישים שנה אחורה וכל המערכות עליהן מבוססת הכלכלה שלנו היום יקרסו או יצטמצמו.
אז למה בעצם זה קורה? איך יכול להיות שצמצום הפרנסה של הנגרים תביא לצמיחה במשק?
אכן, יכול מאוד להיות שכאשר אנשים ימסרו יותר חפצים בחינם, ובדוגמא שלנו רהיטים, הביקוש לריהוט חדש יקטן, הייצור הכללי יקטן, המחירים ירדו, ורווחי הנגרים יצטמצמו. אותם אנשים שבמקום לקנות רהיט חדש, קיבלו אותו בחינם באתר האינטרנט "פרויקט אגורה", חסכו כסף אשר במקום לשלם אותו לנגר, הם יעשו איתו משהו אחר. אולי הם יקנו יותר מוצרי מזון, אולי ישתמשו בו להשגת שירות או מוצר אחר שעד היום לא היה ביכולתם לרכוש. נניח שבכסף זה הם יקנו מחשב, מזון אורגני או שהם ישלחו את הילדים לבית ספר טוב יותר. בעצם המשאבים לא עזבו את המשק, אלא עברו משוק ישן אל שוק חדש יותר (ביחס לצרכי האנשים) ותרמו לפיתוחו. במהלך הזמן שוק הנגרות יצטמצם, כי יספיקו פחות נגרים כדי להחזיק אותו. כוח העבודה שיעזוב את שוק הרהיטים ישתלב במשך הזמן חזרה במשק ויעביר את כוחו, אם באופן ישיר ואם באופן עקיף, בכדי ליצור שירותים ומוצרים חדשים שלא היו קיימים עד היום. למעשה זוהי בדיוק מהות המושג צמיחה. צמיחה מתרחשת כאשר תפקוד מסוים הופך לקבוע ואוטומאטי, והאנרגיה והמאמץ שנדרשו בעבר בכדי להפיק אותו, משתחררים ומתפנים להפיק תפקוד חדש.
יחד עם זאת, על מנת שתתקיים צמיחה בריאה שתתרום לאוכלוסיה ולא תפגע בה, חשוב שתהליך התייעלות השווקים הישנים והעברת כח האדם והמשאבים שלהם לשווקים חדשים תעשה בהדרגתיות. למשל: לו היה ניתן בין לילה להוריד את מחיר הרהיטים בחצי, היינו גורמים למצב בו שוק שלם בבת אחת מתחיל לייצר בהפסד, הייתה נוצרת תוספת מיידית וגדולה של מובטלים, וזה היה גורם לזעזוע קשה במשק כולו, וגם לפגיעה באותם נגרים, שלוקח להם זמן להשתלב חזרה בשוק, אשר זקוק לזמן בכדי לייצר מספיק מקומות עבודה עבורם. למזלנו במציאות מרבית התהליכים במשק נעשים בהדרגתיות, ולרוב גם החלטות ממשלתיות, כמו למשל הגדלת שכר המינימום, נעשות באחראיות ובאופן מדורג.
המאמר נכתב על ידי צור טאוב ואושר על ידי י' (השם המלא שמור במערכת), ד"ר לכלכלה ומרצה במכללה למנהל
אנא כתבו בצורה נאותה ועניינית כדי שנאשר אותן.