אמנת הפרסום המיטיב

שלום

אם הייתה ביכולתנו לבקש משאלה אחת לשנה החדשה, סביר להניח שרבים מאיתנו היו מבקשים שלום. אנחנו עם שוחר שלום, ולא רק אנחנו: כל אדם רוצה שלום. כל אדם, אם ישים לרגע בצד את האמונות והדעות הפוליטיות שלו, יראה שלמעשה אינו רוצה מלחמה. אף אחד לא רוצה למות.

 

המאמר הזה אינו מציע פתרון קסם לשלום, וגם אינו עוסק בעניין זה. זה לא כל כך מציאותי לחשוב שניתן לפתור בזמן קצר חוסר אמון ושנאה שהצטברו במשך שנים רבות. מה שכן אנו יכולים לעשות, זה להתחיל ולעשות שלום במלחמות הקטנות יותר איתם אנו נפגשים מידי יום.


יונת שלום



כמה פעמים יוצא לנו לריב עם אנשים? כמה פעמים יוצא לנו להתווכח? לצעוק? לשפוט? לכעוס?

האם העימותים הללו גורמים לנו להשיג את מה שאנו רוצים בחיים, או שהם מתישים אותנו?

נקל להבין שהיינו מעדיפים להילחם פחות בחיינו. היינו רוצים שהדברים יזרמו יותר חלק, אבל נדמה לנו שזה אינו תלוי בנו. נדמה לנו שאנחנו מתעמתים בגלל הצד השני. דבר זה הוא שגוי.

 

למען האמת, כמעט כל העימותים תלויים אך ורק בנו.

 

ישנם אנשים שכמעט אינם מגיעים לעימותים בחייהם. זה לא בגלל שהם נכנעים או מוותרים. להיפך. הם משיגים את מה שהם רוצים הרבה יותר בקלות ובמהירות.

להלן מספר טיפים שנאספו מתוך ניסיונם של אנשים אלו, כיצד ניתן להילחם פחות ולהשיג יותר:

1) בלבול מושגים:

( "הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו" - בראשית יא, ז
- סיפור מגדל בבל )
 
אחד הגורמים העיקריים לאי הבנות וויכוחים הוא חוסר התאמה בין המושגים שאנחנו משתמשים בהם למושגים שהאחר משתמש בהם. למשל אדם יכול להגיד לחברו שהוא מאוד מתרגש לקראת החתונה. האם כשהוא אומר שהוא מתרגש הוא מתכוון לכך שהוא מלא ציפייה או שהוא קצת חושש? איננו מבינים את כוונת מילותיו, וזהו מקור לבילבול ופתח לעימות.
יכול להיות גם המקרה ההפוך. שני אנשים מתווכחים על משהו, וכל אחד מדבר במושגים שונים, למרות ששניהם מתכוונים לאותו הדבר.

ברגע שמופיעה התחלה של וויכוח, חפשו איפה אי ההבנה. שאלו את עצמכם: "האם לא הבנתי למה הוא התכוון, או שלא הצלחתי להבהיר לו למה אני מתכוון?"
       
הכח שבסבלנות

2) תוקפנות או סבלנות:

( סבלנות ואדיבות הן כוח. - ג'יימס הנרי לי האנט )

זה נכון שלפעמים כאשר אנחנו צועקים על מנהל הבנק ומאיימים שנסגור את החשבון שלנו, הוא מציע לנו עמלות יותר נמוכות. אבל לרוב קורה דווקא ההיפך. מישהו עושה לנו משהו לא בסדר, אנחנו צועקים עליו, ובמקום שהוא ישנה את דרכו הוא מגן על צדקתו ומשליך את האשמה חזרה עלינו.
נשאלת השאלה: האם כדי להשיג את רצוננו, את מה שאנחנו מאמינים שמגיע לנו בצדק, עדיף לנו להיות תקיפים עם האחרים, או סבלניים?
התשובה המלאה היא שזה תלוי באדם שעומד מולנו, אך למעשה כמעט תמיד תוקפנות תגרור התגוננות ותקיפה נגדית. בנקודה זו האחר חסם את עצמו, וככל שנפעיל יותר כח, כך הוא פחות ירצה להקשיב לנו.

אם אנחנו רוצים להשיג מהאחר את מבוקשנו, הרבה יותר מהר יהיה לעשות זאת לאט ובסבלנות.


3) הצורך בכבוד:

( לעלבון השב בשתיקה. כשפוגעים בך, אל תשיב באותה מטבע. אז תהיה ראוי לכבוד אמיתי, כבוד שהוא כבוד פנימי, כבוד הבא ממקור עליון. - רבי נחמן מברסלב )


עקרון זה הוא הצד המשלים של העקרון הקודם. כפי שראינו שעימותים נוצרים כאשר אנו פוגעים באגו או בכבודם של אחרים, כך גם אנחנו נפגעים ונעלבים כאשר פוגעים בכבוד שלנו. “כבוד" זה גורם לנו להיכנס לעימותים מיותרים. הסיבה היא שאנחנו מרגישים שאם אחרים חושבים שאנחנו איננו טובים, זה מוריד מהערך שלנו. דבר זה הוא אשליה גמורה.
האם זה שמישהו חושב שהנהיגה שלי גרועה, זה מוריד מרמת הנהיגה שלי?
       
אף אחד לא יכול לקחת את כבודנו אם איננו נותנים לו אותו.
   

4) לא לנסות לחנך אנשים:

 ( כדי לשנות אדם יש לשנות את המודעות שלו כלפי עצמו. - אברהם מאסלו )


הכוונה בלא לנסות לחנך אנשים, אינה להפסיק להציע לאנשים דרכים לשיפור, אלא להיפטר     מהאשליה שבכמה מילים נוכל לגרום לאדם לשנות התנהגות שהתקבעה בו במשך עשרות שנים.
דבר זה ניתן לראות על הכביש. “תראה איך אתה נוהג...” זה משפט שכיח ביותר. האם אנו מאמינים שעל ידי משפט זה נגרום לאדם השני לנהוג יותר בזהירות? זוהי אשליה גמורה. סביר להניח שנגרום לו להתעצבן ולנסוע פחות בזהירות.

אם באמת אנחנו רוצים לעזור לאדם לשנות את דרכו, אנחנו צריכים להשקיע בכך זמן רב. זריקת כמה מילים באוויר לא תשנה כלום ורק תרע את המצב.


מקום של שלווה

5) חוסר התועלת שבנקמה:

( עין תחת עין הופכת את כל העולם לעוורים -  מהאטמה גנדי )


אחד המרכיבים הגורמים למלחמות, גדולות וקטנות כאחד, להימשך ולהימשך, זו הנקמה.
הנקמה היא רגש הרסני שגורם לנו להאמין שאם פגעו בנו אנחנו חייבים להחזיר מכה, ואנחנו מרגישים שעד שלא נחזיר מכה לא נרגיש שלמים. הבעיה היא שברגע שאנו מחזירים מכה, גם הצד השני רוצה לנקום, וכך זה ממשיך הלאה והלאה עד שבכלל לא זוכרים על מה הייתה כל המהומה מלכתחילה.
אדם פיקח לא נכנס לתסבוכת הזאת, והוא יודע לשקול האם זה יהיה מועיל או לא מועיל להחזיר.

כאשר מישהו פוגע בי ואינני הולך לפגוש אדם זה שוב בעתיד, הדבר החכם ביותר זה להתעלם ולהמשיך הלאה.


אם נצליח ליישם את גישת השלום בחיי היום יום, ונראה שהיא אכן יותר מועילה, אולי נוכל יום אחד להשיג שלום עם אוייבינו.

שתהיה לנו שנת שלום.

צור טאוב - פרויקט אגורה


אזור התגובות למאמר נועד על מנת ליצור דיון מפרה ומעשיר סביב נושא המאמר.
אנא כתבו בצורה נאותה ועניינית על מנת שנאשר אותן.