איך ילדים ישנים מגיל הינקות עד גיל 5

שינה היא היבט חיוני בהתפתחותם של ילדים, והיא ממלאת תפקיד מכריע ברווחתם הפיזית, הרגשית והנפשית. מינקות ועד גיל 5, דפוסי השינה של הילדים עוברים שינויים משמעותיים ככל שהם גדלים ומתפתחים. במאמר זה, נדון בשלבי השינה השונים שילדים חווים, כיצד דפוסי השינה שלהם משתנים לאורך זמן ובחשיבות השינה לבריאותם הכללית.

מינקות (12-0 חודשים)

במהלך החודשים הראשונים לחייהם, תינוקות מבלים את רוב זמנם בשינה, והם עושים זאת במרווחים קצרים. תינוקות צריכים בין 14 ל-17 שעות שינה בכל יום, אבל הם בדרך כלל ישנים רק כמה שעות בכל פעם לפני שהם מתעוררים להאכלה או החלפת חיתולים. ככל שהם גדלים, שעות השינה שלהם מתארכות, והם מתחילים לפתח מחזור שינה-ערות קבוע יותר.
אחד האתגרים שעומדים בפני ההורים בתקופה זו הוא לגרום לתינוקות שלהם לישון זמן ארוך יותר. כדי לעזור, ההורים יכולים לנסות להנחיל שגרת שינה שמאותתת לילדיהם שהגיע הזמן לישון. שגרה זו יכולה לכלול אמבטיה, קריאת סיפור או שירת שיר ערש. בנוסף לכך, ההורים צריכים לוודא שסביבת השינה של ילדיהם תורמת לשינה, עם מזרן נוח, מצעים מתאימים וטמפרטורת החדר בין 24-22 מעלות.
אתגר נוסף בתקופה זו הוא ניהול מתן אוכל לתינוק בלילה. תינוקות זקוקים להאכלה תכופה, והורים צריכים להיות מוכנים להתעורר בלילה כדי להאכיל את ילדם. עם זאת, ככל שתינוקות גדלים, הם עשויים להזדקק לפחות האכלות לילה, וההורים צריכים להתחיל לעודד אותם לישון יותר בלילות.

פעוטות (3-1 שנים)

דפוסי השינה של ילדים בני 3-1 הופכים להיות קבועים יותר. רוב הפעוטות זקוקים בין 11 ל-14 שעות שינה בכל יום, הכוללת שנת צהריים. עם זאת, חלק מהפעוטות עשויים לעבור להפסקת שינה בודדת ביום או להפסיק לרצות לנמנם לחלוטין עד גיל שלוש.
אחד האתגרים שעומדים בפני ההורים בתקופה זו הוא המעבר של הילד ממיטת תינוקות למיטת מעבר. רוב הפעוטות עוברים מעריסה למיטת מעבר בין הגילאים 18 חודשים לשלוש שנים. על ההורים לוודא כי מיטת מעבר בטוחה, נוחה ותורמת לשינה. בנוסף לכך, על ההורים ליצור שגרת שינה שתסמן לילדיהם שהגיע הזמן לישון.
אתגר נוסף בתקופה זו ההתנגדות של ילדים ללכת לישון. ככל שילדים הופכים להיות עצמאיים יותר, הם עשויים להתנגד ללכת לישון, והורים צריכים לקבוע גבולות ברורים והשלכות לאי ציות. כמו כן, הורים צריכים למנוע מהם פעילויות מעוררות, כגון לשחק בסמרטפונים או בטאבלטים לפני השינה, שכן הדבר עלול להקשות על ילדים להירדם.

גן (5-3 שנים)

ככל שילדים נכנסים לגיל הגן, דפוסי השינה שלהם הופכים יציבים יותר, והם נדרשים בין 10 ל-13 שעות שינה בכל יום. רוב הילדים מפסיקים לרצות לישון עד גיל חמש, אבל חלקם עשויים לרצות לנמנם עד גיל שש או שבע.

אחד האתגרים שעומדים בפני ההורים בתקופה זו הוא טיפול בסיוטי לילה אצל ילדים. עם התפתחות דמיונם של ילדים, הם עלולים לחוות סיוטים בלילה, שעלולים לשבש את שנתם. הורים צריכים להיות סבלניים ומרגיעים, והם יכולים לעזור לילדיהם על ידי יצירת שגרה וסביבה שינה מרגיעה ומנחמת. אתגר נוסף בתקופה זו הוא התמודדות עם פחדים לפני השינה. ככל שהיכולות הקוגניטיביות של ילדים מתפתחות, הם עלולים לפחד מהחושך, מפלצות או יצורים דמיוניים אחרים.

חלומות מתוקים לילדים מתוקים

לסיכום, דפוסי השינה של ילדים עוברים שינויים משמעותיים במהלך חמש השנים הראשונות לחייהם. במהלך הינקות, תינוקות זקוקים להאכלה תכופה ולשינה רבה יותר. בתקופת הפעוט, דפוסי השינה של הילדים הופכים להיות קבועים יותר, והם נדרשים לשנת צהריים. במהלך שנות הגן, דפוסי השינה של הילדים הופכים יציבים יותר.