אמנת הפרסום המיטיב

יש תקווה!... והרבה - חלק ראשון

בתקופה האחרונה רבים בסביבתנו מרגישים שהמצב בארץ ובעולם הולך ונעשה גרוע יותר - הרגשה המביאה אותם לסף ייאוש. ייאוש הנובע מאי הידיעה לאן אנו מתקדמים וחשש שהעתיד יהיה עוד גרוע יותר.
כמי שחוקרים במשך שנים רבות את התהליכים שעוברת האנושות בכלל והמדינה שלנו בפרט, התגלתה בפנינו תמונה אחרת ממה שרבים חווים. תמונה שמציגה המון תקווה. זוהי תמונה מפוכחת, איננו רוצים להשלות את עצמנו או אתכם באופטימיות שווא. הדברים אינם מושלמים, אך הכיוון הכללי הוא בהחלט חיובי.

המאמר אינו קצר, אך אנו מאמינים שמי שיקדיש את זמנו לקרוא אותו עד תום יזכה בהרגשה מחודשת של תקווה, שערכה רב.

מדוע נראה שדברים הולכים ונעשים גרועים?
כשמסתכלים על המתרחש בעולם ובארץ ניתן לצפות במגמות שיפור בד בבד עם מגמות של הרעה - מגמות אלו יתוארו בהמשך המאמר. יחד עם זאת, חלק מהותי מההדרדרות שרבים חווים, אינו נובע כלל ממגמת ההרעה, ולדעתי חלקו אפילו תוצאה של מגמת השיפור.
איך זה יתכן?

   1.   מגמתיות בתקשורת


ראשית חשוב ביותר להפנים, ואין זה סוד, שבמידע המוצג בתקשורת יש עיוות מגמתי של היחס בין דברים טובים לרעים.
אם ניקח עיתון כלשהו, או נצפה במהדורת חדשות בטלוויזיה נוכל בקלות לראות שכמעט כל החדשות הן חדשות "שחורות" או "צהובות". מופיעים שם המקרים הקיצוניים ביותר של החברה, האלימים, הפרובוקטיביים, המוזרים, אבל לאו דווקא אלו המשמעותיים. בו זמנית, הצד הנורמלי והמאוזן של החברה כמעט ולא מוצג.
המגמה הזו רק הולכת ומחריפה, מפני שערוצי החדשות מתחרים על תשומת ליבו של הצופה כנגד מגוון אטרקציות הולך וגדל (תכניות טלוויזיה, אינטרנט, רשתות חברתיות). מכיוון שהתפישה השלטת כיום בתעשיות הבידור והחדשות היא ששחור וצהוב מוכר, תצוגת המציאות המשודרת לנו דרכם הולכת ומקצינה.
לו היינו מכירים את היחס האמיתי בין מצב החברה המשודר לנו בתקשורת, לבין מצב החברה בפועל, היינו רואים תמונה אחרת לגמרי.

   2.   תכונותיו של עידן האינטרנט והרשתות החברתיות
אחת ההשפעות המהותיות של עידן האינטרנט, הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים (שיצרו זמינות המונית לצילום תמונות ווידאו), הינה יצירת מצב בו כולנו הפכנו לחלק מערוצי התקשורת והחדשות. התוכן המועבר ברשתות החברתיות אינו נשלט על ידי גוף יחיד ולכן אין עליו סינון. כך שאם בעבר, מה שהתקשורת לא דיווחה עליו, "לא היה קיים", כיום כמעט לא ניתן להסתיר דבר. מה שהתקשורת לא מדווחת עליו מגיע אלינו דרך הרשת החברתית.

תהליך זה גורם לכך שאנחנו סוף סוף רואים את הדברים שאף פעם לא הראו לנו. גם דברים טובים, אבל גם דברים לא טובים ואנחנו מזדעזעים. שחיתויות, פרשיות ועסקאות מפוקפקות של בעלי הון, חברות, פוליטיקאים ועוד.

לא פחות חשוב מכך - אנחנו רואים את עצמנו.
אם בעבר חלקנו את המחשבות שלנו רק עם חברים קרובים, או שעשינו זאת מאחורי שמות בדויים בטוקבקים ופורומים, היום אנו מפרסמים בגלוי מול כל העולם את המחשבות שלנו בפייסבוק וטוויטר, ואנו מזדעזעים לגלות מה באמת יש בפנים לכל אותם אנשים שעד היום לא באמת הכרנו.

כל אלו דברים שלא ידענו על קיומם בעבר, אך הם היו. היום אנו רואים את כל האבק שהסתתר מתחת לשטיח וחושבים שהמצב הורע. שהצטבר אבק שלא היה שם בעבר.

למעשה המצב טוב מבעבר, כי הודות למודעות שנוצרת אצלנו לאבק אנו יכולים להתחיל את תהליך הניקוי שלו.


האם אנחנו מתקדמים קדימה או אחורה?

האנושות אינה מתפתחת בקו ישר. כשנראה לנו שהתגברנו על בעיה אחת מתחילה בעיה אחרת, כשנראה שצורה אחת של רוע, בורות וסבל מוגרה מופיעה צורה אחרת.

אנו מתפתחים בצורה שדומה יותר לגרף של מדד מניות כלשהו בבורסה. בכל שלב יש עליות ומורדות. האם ניתן לזהות את המגמה הכללית? האם ניתן לדעת אם ההדרדרות שאנו חווים היא אכן הדרדרות כללית, או שהיא בסך הכל ירידה זמנית בתוך מגמה של עליה?

אנו מאמינים שניתן לדעת זאת, וכדי לעשות זאת יש לקחת מרחק ולהסתכל לאורך תקופת היסטוריה יותר ארוכה. להסתכל מהיכן הגענו והיכן אנו כעת. זה יאפשר לנו להבין האם התקדמנו, הדרדרנו או שאנו דורכים במקום.


מגמות שיפור


ראשית בואו נסקור מספר נקודות מפנה משמעותיות בהיסטוריה האנושית המוכרת לנו ואיפה אנו נמצאים ביחס אליהן כיום:

השפע
– עד המצאת החקלאות הסיכוי לשרוד היה מאוד נמוך. האדם לא ידע ליצר את מזונו והיה תלוי לחלוטין לחסדי הסביבה בה הוא חי. מאז המצאת החקלאות גדלו סיכוייו של האדם לשרוד ואפשרו את גידולה של האוכלוסייה, אך כמעט כל האנשים חיו בעוני רב. רק מעטים המקורבים לשלטון יכלו לחיות חיי שפע, כיוון שתהליך יצור המוצרים התבסס לחלוטין על עבודת יד, והשפע היה מוגבל. המהפכה התעשייתית יצרה לראשונה מצב בו ניתן למגר את העוני. כיום חלק ניכר מהאנושות חיי שפע: יש לו מזון, מגורים, ביגוד, השכלה וכדומה. הסיבה שיש כיום עניים היא כי איננו מחלקים את המשאבים שלנו בצורה מספיק טובה.

חופש הפרט – אם יש מגמת שיפור אחת ברורה לחלוטין היא זו של הדמוקרטיזציה. משחר ההיסטוריה, פרט לתקופת יוון העתיקה, הונהגו כל תרבויות העולם על ידי דיקטטורות. שליט יחיד או קבוצת שליטים השולטים בכוח בהמונים. מאז המהפיכה הצרפתית העולם נמצא במגמה מתמדת של דמוקרטיזציה. אם בעבר רוב האנושות לא היתה חופשית לבטא עצמה ולבחור כיצד לחיות, כיום יותר ויותר אנשים חיים חיי חופש, ללא פחד מהשלטונות. התפרקותה של ברה"מ, הייתה לדעתנו ההכרזה על תחילת הסוף של עידן הדיקטטורות. אם הדיקטטורה הגדולה והחזקה ביותר בעולם התפרקה, אין זה אלא עניין של זמן עד שהשאר, כולל סין, יבואו בעקבותיה.

השוויון
ניתן לראות גם מגמה ברורה של שוויוניות. עד לפני קצת יותר ממאה שנה התפישה שקיומם של עבדים היא לגיטימית הייתה התפישה הרווחת בציבור. תפישה שנשים פחותות מגברים, שגזעים מסוימים עליונים מאחרים וכן הלאה, נחשבו הגיוניות בקרב רוב האנשים. אין ספק שיש עוד מה לשפר בתחום זה, אך אין שום מקום להשוואה בין היכן שאנו נמצאים כיום לבין היכן שהיינו לפני שנים לא רבות.

המלחמות
– אחת ההשפעות של המהפכה התעשייתית הייתה שהמלחמות בעולם הפכו לגדולות יותר ועקובות יותר מדם. כלי הנשק המודרניים ואמצעי התחבורה אפשרו את לידתן של מלחמות עולמיות, והמצאתה של הפצצה האטומית הביאה את האפשרות שנחריב את עצמנו לכדי איום ממשי.
עם זאת מגמת הדמוקרטיזציה הינה בעלת השפעה מכרעת על המלחמות בעולם. עד היום אף מדינה דמוקרטית לא נלחמה במדינה דמוקרטית אחרת, ומקרים יוצאים מן הכלל, לכאורה, כוללים מקרים של מדינות שאינן דמוקרטיות במלא מובן המילה.
בנוסף לכך, אחד האירועים המשמעותיים ביותר שקרו בעת האחרונה היה היווצרותו של האיחוד האירופי. אירופה, שהייתה היבשת שראתה הכי הרבה מלחמות בהיסטוריה, ככל הנראה הצליחה לסתום את הגולל על הסיכוי שאי פעם בעתיד מדינותיה ילחמו שוב אחת בשנייה. מודל זה הצליח עד כדי כך שכיום יש דיונים על הקמתו של איחוד אפריקאי ואיחוד דרום אמריקאי.

מאז מלחמת העולם השנייה, כמות ההרוגים ממלחמות בעולם הלכה ופחתה באופן עקבי וכך גם כמות המלחמות בין מדינות. כחלק מתהליך זה גדלו בעולם מספר העימותים האזרחיים, שחלקם הוא מה שאנו קוראים לו "טרור". עם זאת כמות ההרוגים ממלחמות אזרחיות ומטרור קטנה מאוד ביחס לכמות ההרוגים ממלחמות בין מדינות בעבר. 
ניתן לומר שהטרור הוא "צרות של עשירים". הוא לא נותן לנו לישון בשקט, כי הוא מעורר בנו פחד אבל זה כל מה שיש לו. הטרור לא מהווה איום קיומי על אף מדינה בעלת שלטון יציב.
יתרה מכך, מאז התפרקותה של ברית המועצות גם כמות העימותים האזרחיים בעולם הלכה ופחתה.

הידע
– עד המצאת הדפוס הידע היה נחלת הבודדים. בודדים ידעו קרוא וכתוב. קשה היה להפיץ את הידע והסיכוי לאדם הפשוט לרכוש השכלה היה קלוש. כיום אנו חיים בעולם בו 80% מהאוכלוסיה יודעים קרוא וכתוב והידע זמין כמעט לכל אחד. המצאת האינטרנט שינתה לחלוטין את התמונה. כמויות עצומות של ידע זמינים לכל אדם, ולא רק ידע עיוני. האינטרנט הופך את העולם למקום שקשה לשמור בו סודות. עד האינטרנט הידע שלנו על מה שמתרחש במדינה התבסס בעיקר על ערוצי התקשורת. אלו, כידוע מונעים על ידי אינטרסים שונים ולא מדווחים על הכל. האינטרנט והרשתות החברתיות הפכו לידוע את מה שעד היום לא ידענו.


לסיכום:
ניתן לראות שישנן מגמות בהם האנושות בהחלט צועדת קדימה, וזה מאוד מעודד.
בשבוע הבא נפרסם את החלק השני של המאמר שיעסוק במגמות ההדרדרות.
האם שמתם לב מה משותף לכל מגמות השיפור?
המשותף להן היא שלא מדובר בנושאים חדשים מבחינה היסטורית, אלא בנושאים שהאנושות מתמודדת איתם זמן רב יחסית. זהו נתון שחשוב לקחת בחשבון כאשר סוקרים את המגמות המדרדרות, שכפי שנראה בשבוע הבא, מופיעות בעיקר בתחומים יחסית חדשים עבורנו מבחינה היסטורית.


המאמר נכתב על ידי מייסדי פרויקט אגורה - צור טאוב וירון בן-עמי
אזור התגובות למאמר נועד על מנת ליצור דיון מפרה ומעשיר סביב נושא המאמר.
אנא כתבו בצורה נאותה ועניינית על מנת שנאשר אותן.