בשנת 2003 חבר שלי ואני השתתפנו בסמינר בינלאומי באיטליה, שנקרא "צור את יעודך", ואורגן על ידי חברת אינפורמה. בסמינר זה הבנתי לעומק שאני יכול לכוון את חיי ולהגשים את החלומות שלי. עם הכלים וההשראה שקיבלנו בסמינר, התחלנו להקים מיזם אינטרנטי.
המיזם אמנם לא הצליח אבל אצלי הוא השאיר טעם של עוד. חצי שנה לאחר מכן, עבדתי במחסן אופנה אשר מידי יום היו נזרקים בו כמויות של קולבי פלסטיק.
הרגשתי שזה בזבוז אדיר, ושבוודאי ישנם עוד אלפי מקרים כאלו. התחלתי לחשוב כיצד ניתן היה לקשר בין אותם האנשים שלא צריכים את החפצים לאלו שהיו רוצים אותם, ואז נדלקה הנורה:
"אפשר לעשות את זה באינטרנט..."

צור טאוב - מנהל השיווק ומייסד האתר

את צעדי הראשונים בעולם שיתוף החפצים עשיתי בפורום של Freecycle. בפברואר 2006 נתקלתי במקרה בכתבה קצרה על Freecycle במדור המחשבים של ידיעות אחרונות, נכנסתי לאתר ומיד התאהבתי ברעיון. החלטתי לפתוח פורום משלי לעיר אשקלון, כחלק מרשת Freecycle העולמית.
באחד הימים, נתקלתי במודעה בפורום של ת"א ובה היה לינק לאתר 'אגורה'. נכנסתי אליו, ומאוד התלהבתי שיש לנו יוזמה ישראלית שכזו.
לאחר שיטוט באתר נתקלתי במודעת מסירה של ספרים שפירסם צור, יצרתי איתו קשר ותיאמנו איסוף. בביתו שוחחנו קצת על איך הגעתי לאתר ומה דעתי על הפרויקט והרוח בכלל. באותו ערב קיבלתי ממנו מייל, שאמר שאולי זה צירוף מקרים, אבל הוא בדיוק מחפש שותף לפרויקט.
"אני לא מאמין בצירוף מקרים", עניתי.

ירון בן-עמי - שותף ומנהל תוכנה

גם אני, בדומה לחבר'ה פה, הגעתי דרך צור. :)
נרשמתי לאתר כמו כל אחד אחר, ראיתי מודעת מסירה שהוא פירסם, פניתי אליו, והוא מסר לי את הפריט.
מפה לשם המשכנו לדבר... הוא העביר לי מחוכמת החיים שלו, אני הקשבתי. :) לאחר זמן מה, הרגשתי כבר לא נעים שאני רק מקבלת (לאו דווקא מהאתר, אלא גם מהשיחות איתו), ולא נותנת בחזרה. אז חוץ מלפרסם פריטים למסירה, שאלתי את צור אם הוא צריך עזרה בניהול האתר. צור נענה בחיוב, ו...הנני כאן.
אגב, גם אני לא מאמינה בצירופי מקרים :)

הילה - מנהלת בהתנדבות את תמיכת המשתמשים