אמנת הפרסום המיטיב

מי נותן את הכוח ל"רעים"...

 

מי הם האנשים בעלי הכוח בישראל? מי הם האנשים בעלי הכוח בעולם?
 

בשביל לענות על שאלה זאת יש לענות קודם על השאלה: מה הוא כוח?

 

כוח הוא יכולת עשיה. הווה אומר יכולת שינוי והשפעה.

יכולת העשיה של אדם נמצאת ביחס ישר לכמות ואיכות האנשים שהוא יכול לגייס למען המטרה שלו.

ישנם אמצעים שונים בעזרתם ניתן לגייס אנשים לפעולה. ניתן לגייס אנשים לפעולה באמצעות חוקים, למשל גיוס לצבא. ניתן לגייס אנשים בעזרת יצירת מוטיבציה, למשל כשמדובר במתנדבים. אך הדרך העיקרית לגיוס אנשים עודנה על ידי כסף. שכר.

 

בסופו של דבר הכסף הולך למטרה אחת  ויחידה. לשלם את עלות העבודה של אנשים. גם אם אנו קונים מוצר חומרי, נאמר אופניים, המחיר שלו יהיה מורכב מ: שכר למוכר בחנות, שכר לעובדי הייצור שבנו את האופניים, ועלות חומרי הגלם. אבל עלות חומרי הגלם היא השכר ששילמו לפועלים שכרו את המתכת במכרות. בסופו של דבר, אין ערך או עלות אמיתית לחומר. העלות הינה תמיד השאלה, כמה שכר היה צריך לתת לאנשים כדי לגייסם לפעול למען המטרה.
 

אז אמרנו שאדם בעל כוח הוא אדם שיכול לגייס כמות ואיכות גדולה של אנשים, שיתנו לו זמן, מאמץ וידע עבור המטרה שלו, ושהדרך העיקרית לגיוס אנשים לפעולה היא כסף.

מדוע זה כך?

בגלל שאנחנו מוכנים לתת מעצמנו לרוב רק כאשר משלמים לנו.
 

בנקודה זו חשוב להבין שאין כאן שום שיפוט, האם זה טוב או רע. ככה עבד העולם בעבר וככה עובד העולם בימינו. אם נרצה או לא.

מה שחשוב להבין שכסף הוא כח, ואם כסף הוא כח אז אנחנו נותנים כח למי שאנו משלמים לו.

למי אנחנו משלמים?

לכל מי שאנחנו קונים ממנו.

לכן חשוב מאוד לדעת ממי אנחנו קונים = למי אנחנו משלמים = למי אנחנו נותנים כח.

חשוב לדעת ממי אנו קונים ומה הוא עושה בכסף שנתנו לו.
 

כיום בישראל הכוח העיקרי אינו נמצא דווקא אצל הממשלה. על פי סקר BDI בשנת 2005 גלגלו שמונה עשר המשפחות החזקות בישראל, 18% ממחזור הכספים של המשק. משפחות אלו מעסיקות לבדן 150,000 עובדים, המהווים 6% מסך כח העבודה במשק.

הבעיה נעשית ברורה כאשר אנו מבינים שבעולם העסקים, למרבית החברות, כלל לא אכפת מאיתנו הצרכנים. אכפת להם רק מהכיס שלנו. לשם המחשה, לאחרונה שמעתי מאחד המנהלים הבכירים במשק ציטוט של ההנחיה שקיבל מבעל החברה בכניסתו לתפקיד. הלז אמר לו: "מנחם, (שם בדוי) הרווח הוא לא הדבר העיקרי. הוא הדבר היחיד!”

זאת אומרת שהמנהל הממוצע במשק יכול למכור מוצר שיש לו ביקוש מאוד גבוה, וכלל לא יהיה אכפת לו שהוא פוגע בבריאות. יותר מזה, הוא ינסה להגדיל את הביקוש ולערפל את הממצאים המצביעים על כך שהמוצר לא בריא.
 

 

דבר זה הוא אכן מטריד ביותר, אבל מהפיכות שמטרתן להוריד את ה"רעים" ממעמדם לא יעזרו.

מדוע?

זה בגלל שאין רעים! כמעט כל אחד מאיתנו, לו היה מגיע לעמדה של כוח היה הופך להיות "רע", מפני שהכח מגביר פיתויים, יוהרה, חשדנות ותכונות שליליות נוספות שיש בכל אחד מאיתנו. מי שאינו חזק מספיק (וכולנו בני אדם) לא יצליח להישאר נאמן לערכים שלו.

 

אז מה עושים?

 

הנקודה שחשוב להבין היא שמי שנותן את הכח לתאגידים הללו הם אנחנו!

 

ממש כמו שאנו נותנים כוח לממשלה באמצעות הקול שלנו בקלפי, כך אנו נותנים כח לחברות ועסקים על ידי קניית המוצרים שלהם. לפיכך, אם אנו רוצים להשפיע על ההתנהלות של החברות והעסקים, על מנת שתהיה לנו חברה וסביבה בריאה יותר, עלינו לדעת היטב ממי אנו קונים, לאן הולך הכסף שלנו, מה הן המטרות של אותן חברות, מה ההשפעה של המוצרים שלהן עלינו ועל האחרים, ובאיזה דרך ייצרו את המוצר.

תוכלו למצוא הסבר מפורט כיצד בוחרים ממי לקנות במאמר הבא בניוזלטר אשר נקרא "איך להשפיע באמצעות צרכנות נבונה".

 

הנקודה החשובה ביותר של מאמר זה היא ההבנה שכסף זה כוח, ואם אנחנו נותנים כסף לאנשים או גופים שרוצים לשפר את העולם שלנו לטובה, העולם ישתפר.

אם אנו נותנים כסף לאלו שכלל לא אכפת להם ממה שיקרה מחר, אז מה שכבר קורה היום יהיה עוד יותר גרוע.

 

אם הרגשתם בחשיבותה של נקודה זו, אנו מזמינים אתכם לחזק את פרויקט אגורה בצורה גאונית ופשוטה, עליה תוכלו לקרוא במאמר "כיצד לתמוך בפרויקט אגורה בקלות".


המאמר נכתב על ידי צור טאוב: מייסד פרויקט אגורה, ובוגר מנהל עסקים בהתמחות בשיווק ומימון במכללה למנהל.


אזור התגובות למאמר נועד ליצור דיון מפרה ומעשיר סביב נושא המאמר.
אנא כתבו בצורה נאותה ועניינית כדי שנאשר אותן.